מיהו פושט רגל ומה אומר הליך של פשיטת רגל או בשמו החדש – הליך חדלות פירעון?
חוק חדלות הפירעון החדש הוא מהפכה של ממש. החוק נועד לסייע משמעותית לכל אלה שנקלעו לקשיים כלכליים ולא מצליחים לצאת מהמצב.
החוק מיועד גם לחייבים פרטיים וגם לחברות.
לפי החוק חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו.
יחיד יכול להגיש בקשה לממונה לצו לפתיחת הליכים, בהתקיים כל אלה:
- הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו;
- סך חובותיו עולה על ₪150,455.
אם סך החובות נמוך מ-₪150,455, רשאי היחיד לפתוח הליכים במקרים אלו:
- הגשת הודעה בידי היחיד לרשם ההוצאה לפועל על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק.
- הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שסך חובותיו עולה על 50,152 שקלים חדשים.
- בנסיבות מיוחדות רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת צו לפתיחת הליכים ליחיד שסך חובותיו אינו עולה על 50,152 שקלים חדשים.
במהלך הליך פשיטת רגל (חדלות הפירעון) ייקבעו הסדרים עם הנושים אליהם חייב אותו אדם כסף, במידה ויש בידי אותו אדם נכסים ימונה נאמן אשר תפקידו לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי ליחיד, לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של הצו לשיקום כלכלי, תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים.
האם רק בעל עסק יכול לבקש צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון?
לא. כל יחיד או חברה שנקלעו לקשיים כלכליים יכולים להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, בכפוף לתנאים המפורטים בחוק. כמו כן הנושים להם חייב אותו אדם/תאגיד כסף, יכולים אף הם להגיש בקשה לצו חדלות פירעון.
מהו השינוי שיצר חוק חדלות פירעון החדש?
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח- 2018 מסדיר את כל היבטי חדלות הפירעון של אנשים פרטיים ושל חברות ותאגידים מסחריים תחת קורת גג אחת, בחקיקה מודרנית הבאה להחליף את החקיקה הישנה שאינה רלוונטית עוד לזמננו.
המהפכה היא קודם כל ברמה התודעתית. ע"פ החוק החדש מצב של חדלות פירעון נתפס ככשל בהתנהלות הכלכלית, אשר עשוי לקרות לכל אחד, ולא מדובר עוד בפגם מוסרי. בהתאם לכך, הערך המרכזי בחוק הינו שיקום החייב וחזרתו למסלול חיים תקין תוך שמירה על כבודו. זאת בניגוד למצב הקיים בו יש אינטרס של הנושים למקסם את הגביה.
כך גם מתן הפטר (צו הניתן על ידי שופט בית המשפט המחוזי המסיים הליכי פשיטת רגל) בתום ההליך לא נתפס עוד כפגיעה בנושה, אלא כחלק מהסיכונים שנותן האשראי נטל על עצמו. הדבר נכון אף לתאגידים, כאשר קיימת עדיפות לשיקום התאגיד, כשהדבר ניתן, מתוך הבנה כי עדיף לאפשר את שיקומו הכלכלי של העסק ואת המשך פעילות ובכך יותר עובדים ישמרו על מקום פרנסתם ויהיה בכך כדי לשרת את טובת הכלל.
קיים שינוי גדול גם בערכאה הדנה בהליך חדלות הפירעון של החייב הפרטי
מי שיהיה אחראי על הניהול השוטף של ההליכים ופיקוח על הנאמנים הוא הכונס הרשמי אשר יכונה מעתה "הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי", ורק הכרעות בנושאים מהותיים יתנהלו בבית המשפט. (הליכי חדלות פירעון של תאגידים ימשיכו להתנהל בבית המשפט המחוזי).
שינוי נוסף הינו הרחבת תחום האחריות של נושאי משרה בתאגיד. מעתה על הדירקטורים וכן על מנכ"ל התאגיד המצוי בהליכי חדלות פירעון מוטלת החובה לנקוט אמצעים סבירים לצמצום היקפה של חדלות הפירעון, ומי שלא פעל כאמור עשוי להיות מחוייב בגין נזק שנגרם לנושים עקב מחדלו.
החוק שם דגש על שיקום החייב וחזרתו לניהול חיים כלכליים עצמאיים. בדרך זו יסייע החוק לכך שהחייבים לא יפלו בהמשך לנטל על החברה. החוק אף מאפשר לנהל את הליכי חדלות הפירעון בצורה יעילה ומהירה יותר באמצעות פיזור הסמכויות בין הערכאות השונות והממונה, כך שמי שמתנהל בהליך בתום-לב יוכל לקבל הפטר בתוך 3 שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי. למעשה על פי החוק החדש, חייב יוכל לסיים את התהליך כולו ולקבל הפטר (סיום הליך פשיטת הרגל) בתוך 3 שנים. בנוסף, החוק יסייע לנושים הקטנים לקבל סכום גבוה יותר מכספי קופת הנשיה.
מה יהיה ההליך מעתה?
חייב פרטי – יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקל יגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה. בתוך 30 יום, ובמידה ומתקיימים כל התנאים, ייתן הממונה צו לפתיחת הליכים. נושה רשאי להגיש בקשה זו לבית משפט השלום. עם מתו הצו יוקפאו כל ההליכים נגד היחיד, ומעתה יהיה הממונה האחראי על ניהול ההליכים. הממונה ימנה נאמן לצורך יישום הצו אשר יכריע בתביעות החוב, יפעל לכינוס נכסי היחיד, יפקח על עמידת היחיד בחובת התשלומים ויפעל למימוש נכסי קופת הנשיה וחלוקתם לנושים בהתאם לצו לשיקום כלכלי שינתן ע"י בית המשפט. בתום תקופת התשלומים שתימשך עד 3 שנים ממתן הצו לשיקום כלכלי, יקבל היחיד הפטר.
חברות מסחריות ותאגידים – תוגש בקשה לצו לפתיחת הליכים, כאשר התאגיד יהיה רשאי לבקש מבית המשפט במסגרת הצו להורות על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי, תוך הצגת מתווה ראשוני. בית המשפט יתן צו לפתיחת הליכים בו יורה על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שיקומו במידה ויש סיכוי לכך, אמצעים למימון הפעלתו והדבר לא יפגע בנושים.
עם מתן הצו יוקפאו כל ההליכים נגד התאגיד ובית המשפט ימנה נאמן לצורך יישום הצו. הנאמן יכריע בתביעות החוב, יפעל לכינוס נכסי קופת הנשיה וניהולם, יגבש תוכנית לשיקום התאגיד ולאישורה- במידה והורה בית המשפט על שיקום, או יפעל למימוש נכסי התאגיד במידה ובית המשפט הורה על פירוקו.
השימוש בחוק כדאי עבור מי שאינו מצליח להגיע להסדר עם נושיו וזקוק להגנה שמעניק החוק בדמות עצירת ההליכים המתנהלים וריכוזם תחת מטריה אחת באופן שיאפשר הגעה להסדר עם הנושים. הדבר מתאים אף לתאגיד שזקוק לתקופת שקט על-מנת לעלות על הדרך לשיקום כלכלי.
מהו הפטר בהליך פשיטת רגל?
כאשר אדם מגיע למצב של חדלות פירעון הוא בעצם מכריז על פשיטת רגל (חדלות פירעון) ואינו יכול לעמוד בחובותיו ובהוצאותיו, כאשר גם מכירת נכסיו אינם מכסים על חובותיו הגדולים. ההליך של פשיטת רגל מאפשר לאדם לעכב את ההליכים השונים כמו קבלת קנסות, ריביות, הוצאה לפועל ודברים נוספים המופעלים עליו כחייב עד שתתקבלנה ההחלטה בבית המשפט כיצד לחלק את הכסף בין הנושים מקופת הכספים שנפתחה במיוחד להליך זה. הדבר השני שהליך פשיטת רגל (חדלות פירעון) יכול לאפשר לחייב הוא קבלת הפטר שיכול למחוק לו את חובותיו או חלק מהם ולעזור לאותו אדם להרוויח את חייו מחדש, לקבל הזדמנות שנייה ולהשתלב מחדש בחברה הכלכלית.
אותו הפטר אינו מתקבל בקלות ויש הליך מסודר ומובנה, כך למשל על החייב לעמוד בתשלומיו החודשיים אל הנושים כפי שנקבע על ידי בית המשפט ולמשך תקופת הסדרי התשלומים. על פי החוק החדש הסדרי התשלומים יעמדו על 48 תשלומים בהם יצטרך להעביר החייב כסף אל הנושים בהתאם להחלטת בית המשפט.
הגבלות שונות במהלך הליך פשיטת רגל והסדרי החובות
החל ממתן הצו ועד לקבלת ההפטר הסופי היחיד יהיה מוגבל בכמה וכמה דרכים. ראשית הוא לא יוכל להשתמש בשיקים ויוכרז כחדל פירעון ולקוח מוגבל חמור. הוא לא יוכל לעשות שימוש בכרטיסי אשראי או לקבל כרטיסי אשראי/מסגרת אשראי כלשהי. היחיד לא יוכל לשמש כיו"ר, בעלים או שותף בתאגיד כלשהו אלא אם בית המשפט החליט אחרת. היחיד לא יוכל להקים עסק או תאגיד. היחיד לא יוכל לעזוב את הארץ אלא אם באישור בית המשפט.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין מקצועי בתחום?
בראש ובראשונה יש לבחון אפשרות להגיע להסדרים ללא הידרשות להליך זה. ואם חלילה לא תהא ברירה הטיפול מול הרשויות המשפטיות, הנאמן אשר ממונה, רשויות המיסים והנושים השונים במקרה של פשיטת רגל הינו תהליך מורכב ורגיש. על מנת לצלוח את ההליך בצורה החלקה והמהירה ביותר כדאי לשכור את שירותיו של עורך דין המתמחה בהליכי פשיטות רגל וחדלות פירעון, שהינו מקצועי ומנוסה בתחום.
מדובר בהליך המורכב משחקנים רבים, שלכל אחד מהם אינטרסים שאינם זהים- הנושים, החייב, הנאמן והערכאה המשפטית- כולם יחדיו יוצרים מארג עדין ומורכב של אינטרסים, לעיתים סותרים, ורק עורך דין הבקיא ומנוסה היטב בתחום עדין זה, ידע ליישב בין דרישות וצורכי השחקנים השונים במטרה להגיע למתווה כולל שיהא מיטבי עבור החייב ואכן יאפשר לו "לנקות שולחן" ולפתוח דף חדש בחייו.
החשיבות של התמחות משרד עורכי הדין בתחום זה וניסיון בהתנהלות מול בנקים ומול הרשויות
הליך פשיטת רגל הוא הליך מורכב ולא פשוט, לרוב גם לא קצר כל כך (אם כי יותר קצר ופחות מסורבל מאשר בעבר) וחשוב להיעזר בעורך דין המנוסה בפשיטות רגל ועבודה מול בנקים, חברות אשראי, רשויות המיסים והמערכת המשפטית בנושא זה. לניסיון אין מחיר והוא יכול להיות ההבדל בין הסדר תשלומים טוב לבין הסדר תשלומים בעייתי. על החייב להתנהל בתום לב ותוך עמידה בתשלומים החודשיים ולכן יש לבחון את כל המידע והמצב של החייב, לרבות הכנסות, נכסים ופרטים רבים אחרים, לשכלל את כל הנתונים לכדי הכנת תוכנית כלכלית שהחייב יוכל לעמוד בה עד לקבלת ההפטר המיוחל.
מהם הליכי חדלות פירעון?
חדלות פירעון הוא מצב בו אדם אינו מסוגל לעמוד בהוצאותיו ובחובותיו, כאשר סך הוצאותיו (וכמובן נכסיו) גדול משמעותית מסך הכנסותיו (ונכסיו). בדרך כלל רצוי להכריז על חדלות פירעון רק כאשר לא רואים אור בקצה המנהרה וכאשר לאדם אין מוצא אחר (בדמות הסכם פשרה או ניסיון להגיע להסדרים עם הנושים). הכרזה על חדלות פירעון ופנייה לבית המשפט בנושא היא בעצם תחילתו של הליך שהיה ידוע בעבר בשם הליך "פשיטת רגל" (לגבי יחיד) ופירוק (לגבי חברה). כיום, לאחר שנחקק חוק חדלות פירעון החדש, ההליך הינו קצר יותר ופחות מסורבל מאשר בעבר אולם עדיין ההליך כרוך בהטלת מגבלות שונות על חדל הפירעון (או בשמו הישן- "פושט רגל).
באופן כללי ניתן לומר כי המטרה והשאיפה היא להגיע להסדר בהקדם האפשרי. בין אם המדובר בהסדר נושים מצד החייב ובין בתוכנית פירעון אשר יקבע הנאמן אשר בסופה יהא זכאי החייב להפטר מחובותיו.
מהו חוק חדלות פירעון?
חוק חדלות פירעון הינו חוק חדש המהווה הלכה למעשה חידוש לפקודת פשיטת רגל שהייתה נהוגה עד לחקיקתו. החוק מציע אפשרות לכל אדם/עסק/תאגיד להגיע להסדר שיקום כלכלי המעניק הזדמנות שנייה לאותו אדם או בעל עסק שנקלע לחובות שאינו יכול לעמוד בהן. הידרדרות למצב כלכלי שכזה יכול להיווצר ממספר טעמים.
כך למשל נטילת הלוואות מרובות ואובדן שליטה בפער שנוצר בין ההחזרים החודשיים להכנסות, מצב רפואי או משפחתי שגורם להוצאות גבוהות שלא נצפו מראש, קריסת מקור הפרנסה הנובעת מקשיים אובייקטיביים או סובייקטיביים בניהול העסק, כגון חוסר יכולת של לקוחות העסק לפרוע התחייבויותיהם (בדומה ל"תאונת שרשרת"), פגיעה כללית בענף הספציפי, עליית מחירי הגלם או כל קושי תזרימי אחר שעלול לייצר כדור שלג בלתי ניתן לעצירה.
תהיה הסיבה אשר תהא, התוצאה הסופית היא שמשנה – מצב בו לא ניתן להתמודד עם הפער שנוצר בין ההכנסות להוצאות ולא ניתן לשלם את החובות מההכנסות הקיימות. לאחר קבלת תסקיר מצד נאמן שממונה על ידי בית המשפט, בית המשפט יבחן לעומק את הדברים ויציע (יחד עם הנאמן אשר יבחן את יכולתו הכספית של החייב) תוכנית הבראה לפיה ישלם היחיד סכום מסוים בכל חודש שיתחלק בין הנושים בהתאם להוראות החוק ולאחר מכן יקבל הפטר על יתרת חובותיו ויזכה לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים.
מהן מטרות החוק?
להגיע למצב של חדלות פירעון הוא לא דבר נעים, לא לנושיו של החייב שנותרו ללא יכולת לקבל את מלוא סכום החוב כלפיהם ולא לחייב עצמו שיסומן כלקוח בעייתי ויחולו עליו מגבלות שונות בתקופת ההליך והגבלות מסוימות לאחר מכן למשך תקופה מסוימת. מטרות החוק החדש הינן שלוש:
- להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב.
- להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים.
- לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.
בחוק החדש חל שינוי עקרוני בהשוואה לדין הקודם, שכן החוק אינו מתייחס לאירוע חדלות פירעון כאל "פגם מוסרי" של החייב, אלא כאל כשל שיכול להתרחש ועל החברה לעשות ככל יכולתה על מנת להחזיר את חדל הפירעון אל המסלול התקין ולסייע בשיקומו.
צו לפתיחת הליכים לחדלות פירעון
צו לפתיחת הליכים לחדלות פירעון הינו צו המקביל לצו כינוס נכסים לפי החוק הישן. הוא ניתן על ידי הממונה על התיק, עם מתן צו לפתיחת הליכים , מוקפאים ההליכים נגד היחיד ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה, כגון עיקולי משכורת, הליכי הוצאה לפועל וכדומה, ההגבלות בטלות.
עם מתן הצו, הממונה ימונה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד ותחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד שבמהלכה –יחולו על היחיד הגבלות שונות לרבות הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל; עיכוב יציאת היחיד מהארץ; הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981; הגבלות משימוש, בכרטיס חיוב, ועוד.
הנאמן הממונה יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד, והנסיבות שהובילו למצבו.
מהן ההגבלות החלות במהלך הליך חדלות פירעון?
- עיכוב יציאה מהארץ – החייב לא יוכל לצאת מהארץ במהלך תקופת ההבראה החל מהכרזת חדלות פירעון ועד לקבלת ההפטר. הסיבה לכך היא בשל החשש שהוא יברח ויותיר את הנושים ללא יכולת לקבל את הכספים שלהם או חלק מהם.
- סימון מוגבל – הלקוח יסומן כלקוח מוגבל בבנק ישראל וכן בבנקים בהם הוא מנהל חשבון. הוא לא יוכל להתנהל עם שיקים או לקבל מסגרת כלשהי מהבנקים ובאמצעות כך מונע בית המשפט מהחייבים לפזר שיקים ללא כיסוי מה שעשוי לפגוע במשק.
- אין אפשרות להשתמש בכרטיסי אשראי – כל כרטיסי האשראי של החייב ייחסמו והוא אינו יוכל לקבל כרטיסי אשראי חדשים במהלך תקופת ההבראה. לעיתים יתאפשר לחייב להחזיק בכרטיס חיוב ייחודי ללא אפשרות לקבל אשראי אולם תידרש לצורך כך הגשת בקשה נפרדת וחריגה.
- החייב לא יוכל לפתוח עסק או לקבל בעלות על עסק או תאגיד רשום כלשהו, ללא אישור הנאמן ובית המשפט, עד לקבלת ההפטר וזאת כדי שלא ייווצרו חובות נוספים אצל החייב. אישור הנאמן ובית המשפט יינתנו במקרים ייחודיים ולאחר בקשה מיוחדת בעניין אשר תבטיח כי מדובר בהכרח וכמובן לאחר שיוכח כי לא יווצרו חובות נוספים.
מהו הסדר נושים?
הסדר נושים הוא הסדר בין החייב לנושים השונים, להם הוא חייב כספים. אל הסדר הנושים ניתן להגיע באופן עצמאי עם הנושים גם לפני שמגישים בקשה לחדלות פירעון וזאת, כמובן, במקרים בהם הנושים מסכימים להצעות שמעלה החייב. הסדר נושים הוא הסדר שנועד להקל על החייב בהחזרי התשלומים אל מול בעלי החוב אולם הם צריכים להיות כמובן בהסכם בעלי החוב. הסדרים מסוג זה הם רגישים ויש לנהל אותם בתבונה רבה על מנת שלא תהא עדיפות לנושה מסויים על חשבון נושה אחר.
הליך חדלות פירעון ו"מחיקת חובות"
מחיקת חובות בהליך פשיטת רגל נעשית רק על ידי קבלת הפטר חלוט מבית המשפט. כיום בית המשפט יכול לקבוע כי לאחר שהחייב פועל בהתאם לתוכנית פירעון שנקבעה על ידי הנאמן מקבל החייב הפטר מחובותיו. בית המשפט יכול לבטל את קבלת ההפטר במקרה וגילה שהכניסה למצב הכלכלי לא נעשתה בתום לב, במידה שבעל החוב אינו עומד בתשלומים החודשיים שנקבעו לו או מכל טעם אחר של ניצול ההליך שלא בצורה הוגנת. מטרת הליך חדלות הפירעון ומחיקת החובות היא כדי לאפשר לחייב הזדמנות להשתלב במרקם החברתי-כלכלי בצורה נכונה, ללא חובות ותוך התנהלות פיננסית נכונה, כזו שלא מסתיימת בגירעון בסוף החודש.