חדלות פירעון ושיקום כלכלי על פי החוק הישראלי

חדלות פירעון היא מצב שבו אדם או ארגון אינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם הכספיים במועדם. החוק הישראלי המעודכן לטיפול במצבי חדלות פירעון ושיקום כלכלי נועד להבטיח הן את פדיון החוב לנושים בצורה המיטבית והן את שיקומו הכלכלי של החייב.

החוק החדש, "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018", נכנס לתוקף בשנת 2019 והחליף את פקודת פשיטת הרגל. החוק נועד ליצור איזון בין האינטרסים של הנושים לבין החייב, תוך התמקדות בשיקומו הכלכלי של החייב ומתן הזדמנות חדשה להתחלה כלכלית חדשה.

תהליך חדלות פירעון

התהליך מתחיל בהגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים על ידי החייב או הנושים. עם מתן הצו, נמחקים כל ההליכים המשפטיים כנגד החייב, וניתנת לו תקופת "הפוגה" לפדיון חובות וסידור מחדש של העניינים הפיננסיים שלו. בשלב זה, ממונה נאמן שתפקידו לנהל את נכסי החייב ולנסות להביא לכל הסדר חוב אפשרי.

בתום תקופת ההפוגה, אם הושג הסדר חוב מוצלח, יינתן צו הפטר לחייב, המאפשר לו להתחיל מחדש ללא חובות. במקרים אחרים, יכול המסלול להוביל להליכי כינוס נכסים ופירוק במקרה של חברות.

צו לפתיחת הליכים לחדלות פירעון: מדריך מקיף

מהו צו לפתיחת הליכים לחדלות פירעון?

צו לפתיחת הליכים לחדלות פירעון הוא צו משפטי המורה על הקפאת הליכים נגד אדם או תאגיד שאינו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות. צו זה, המקביל לצו כינוס נכסים לפי החוק הישן, ניתן על ידי הממונה על התיק. עם מתן הצו, ממונה נאמן שמטרתו לסייע לחייב להתמודד עם חובותיו ולהגיע להסדר עם הנושים.

מה קורה לאחר מתן הצו?

  • הקפאת הליכים: כל ההליכים המשפטיים והגבייה נגד החייב מוקפאים.
  • מינוי נאמן: ממונה נאמן שיערוך בדיקה מקיפה למצבו הכלכלי של החייב וייצור תוכנית לפירעון החובות.
  • הגבלות על החייב: החייב נדרש לעמוד במספר הגבלות, כגון:
  • עיכוב יציאה מהארץ: מניעת נסיעה לחו"ל כדי למנוע בריחה מחובות.
  • סימון מוגבל: החייב יסומן כ"לקוח מוגבל" בבנקים, מה שמגביל את יכולתו להשתמש בשיקים וכרטיסי אשראי.
  • הגבלות על פתיחת עסקים: החייב לא יוכל לפתוח עסק חדש ללא אישור מיוחד.

מהו הסדר נושים?

הסדר נושים הוא הסכם בין החייב לנושיו, שבו נקבעות תנאי החזר החובות. הסדר כזה יכול להגיע באופן עצמאי או במסגרת הליך חדלות הפירעון, והוא נועד להקל על החייב ולספק לנושים חלק מחובותיהם.

הליך חדלות פירעון ומחיקת חובות

מטרת הליך חדלות הפירעון היא לאפשר לחייב להתחיל מחדש ולהשתלב מחדש בחברה. בסיום ההליך, ובכפוף לעמידה בתנאי התוכנית, החייב עשוי לקבל הפטר מחובותיו. ההפטר הוא החלטה שיפוטית המפטרת את החייב מכל חובותיו, למעט חובות מסוימים שנקבעו בחוק.

הליך חדלות פירעון הוא הליך מורכב בעל השלכות משפטיות וכלכליות משמעותיות. לכן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום לפני נקיטת כל צעד.

נשים יוצאות מעגלי האלימות או הזנות

אחד התחומים בהם ניכר שינוי בסביבת חדלות הפירעון הוא הטיפול בנשים יוצאות מעגלי האלימות או הזנות. פעמים רבות הנשים הללו מגיעות למצב של חדלות פירעון עקב נסיבות חיים קשות ולא מבחירה.

החוק החדש מאפשר להן לקבל סיוע בשיקומן הכלכלי, ביטול חלק מהחובות ותחילתו של תהליך שיקום.

דוגמאות מן הפסיקה

בפסק הדין מיום 20 בנובמבר 2020, בעניינה של אשה שיצאה ממעגל הזנות ונמצאה במצב של חדלות פירעון, בית המשפט המחוזי בתל אביב (פש"ר 70776-10-20) נתן צו להפטר חובות תוך הדגשה על שיקומה:

"במקרה של י' (החייבת), מצאתי כי הנסיבות חיים החמורות והמאבק יוצא הדופן שלה להשתקם ולהשתלב בחברה, מצדיקים מתן צו הפטר מוקדם מבלי לפגוע באינטרס הנושים. יש להכיר בעובדות שחובותיה נצברו בתקופה שבה הייתה קורבן לניצול קשה." – פש"ר 70776-10-20

בפסק דין נוסף מיום 15 באוקטובר 2020, בית המשפט המחוזי בירושלים (פש"ר 60540-05-19) נתן צו להפטר לחייבת שיצאה ממעגל האלימות, תוך הדגשה על הצורך בשיקום כלכלי:

"ז' (החייבת), הצליחה לעבור תהליך שיקום משמעותי במסגרות סוציאליות שונות. מתן הפטר יאפשר לה המשך חיים עצמאיים ויציבים, והוא עולה בקנה אחד עם מטרות החוק." – פש"ר 60540-05-19

פסיקות אלו מדגישות את השינוי בגישת החוק והמערכת המשפטית לטיפול במקרים רגישים אלה, ומתן עדיפות לשיקום החייבות תוך התחשבות בנסיבותיהן הייחודיות.

החוק החדש לחדלות פירעון ושיקום כלכלי מ-2018 נועד להציב דגש חזק על שיקום חייבים, בניגוד לפקודת פשיטת הרגל הישנה שהתמקדה בעיקר בפירעון החוב לנושים. דוגמאות מהפסיקה מאירות את השפעת החוק החדש על גישתם של בתי המשפט בתיקים שונים.

הבדלים מרכזיים בין החוק החדש לחוק הישן

החוק החדש שם דגש על שיקום כלכלי ומתן הזדמנות שנייה לחייבים, לעומת החוק הישן שהתמקד בעיקר בגביית החובות לנושים. שינוי זה מתבטא בהליכי חדלות פירעון שמקדמים את השתלבותם החברתית והכלכלית של החייבים לאחר קבלת צו הפטר.

פסקי דין חשובים

בפסק הדין בתיק פש"ר 57371-03-20 מיום 1 בנובמבר 2020, בית המשפט המחוזי בחיפה הדגיש את חשיבות השיקום הכלכלי בהליכי חדלות פירעון. מדובר היה בחייב שהחובות נוצרו בתום לב ובנסיבות חיצוניות שהכבידו עליו:

"מטרת החוק היא לא רק לסייע לנושים אלא גם לשקם חייבים בעלי כוונות טובות. יש מקום לתת לחייב את האפשרות להשתקם, להתחיל מחדש ולפתוח דף חדש בחייו הכלכליים." – פש"ר 57371-03-20.

בפסק דין נוסף (פש"ר 57086-07-19) מיום 12 בדצמבר 2020 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נדונה בקשת חייב לקבלת צו הפטר מוקדם. בית המשפט ציין את השינוי בחקיקה ואמר:

"החוק החדש מביא עמו גישה מאוזנת יותר, המתחשבת לא רק בנושים אלא גם בשיקום החייבים. יש לתת דגש על האפשרות של חייב להשתקם, לפתח מקור פרנסה ולהימנע מחזרה להליכי חדלות פירעון בעתיד." – פש"ר 57086-07-19.

יישום החוק החדש לנשים יוצאות מעגלי האלימות

גם מקרים של נשים יוצאות מעגלי האלימות הראו את השפעת החוק החדש. בפסק הדין בתיק פש"ר 62549-06-20 מיום 5 בינואר 2021 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, נדונה בקשתה של אישה שנמלטה ממערכת זוגית אלימה:

"בנסיבות חיים כה קשות, ונוכח מאמציה הכנים להשתקם ולהתחיל דף חדש, יש לתת עדיפות לשיקום החייבת ולמתן הזדמנות לחדוות חיים כלכלית חדשה." – פש"ר 62549-06-20

כמו כן, בפסק הדין בתיק פש"ר 65462-05-19 מיום 15 במרץ 2021 בבית המשפט המחוזי בירושלים, נדונה בקשת חייבת שהייתה קורבן לעבירות מין וחובותיה נצברו בשל כך:

"החוק החדש מאפשר לתת מענה לאנשים שנקלעו לחובות בנסיבות חיים קשות ולסייע להם בשיקום כלכלי אף במקרים קיצוניים." – פש"ר 65462-05-19

הפסיקה המשפטית מייחסת חשיבות רבה להיבט של השיקום הכלכלי בהליכי חדלות פירעון, במיוחד בהקשרים מורכבים כמו נשים שיצאו ממעגלי האלימות או הזנות, אך גם עבור מקרים "רגילים" של קשיים כלכליים וחובות בהיקף בלתי ניתן להחזר על ידי החייב. פסיקות בתי המשפט מעידות על הבנה עמוקה לצרכים המיוחדים של אוכלוסיות אלו ועל הרצון לסייע להן בעתידן הכלכלי.

(המידע המוצג במאמר זה הוא לצורך עיון בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי).
שיתוף:
Facebook
Twitter
LinkedIn
דילוג לתוכן